<h1>ארחות חיים הלכ' סוכה סימנים ל"ב—ל"ג</h1>
<h2>דף כה.</h2>
חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה ולא חולה שיש בו סכנה אלא אפי' חש בראשו או במעיו או בעיניו. מצטער פטור מן הסוכה הוא ולא משמשיו ואיזהו מצטער כל שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח או מפני הזבובים והפרעושים וכן דעת הירושלמי. וי"מ מצטער כל מי שאין לו סוכה בתוך ביתו ומצטער ללכת לאכול במקום אחר וזה פטור מן הסוכה ואינו נראה. והר"ם פי' מצטער מחמת סרחון וכיוצא בו ומיהו נראה דוקא לישן אבל לאכול לא מדאמרינן רבא שרא ליה לר' אחא למגני חוץ לסוכה משום בקי פי' סרחון דגרגושתא ארגילה בלעז ויש לועזין בקי מוישלאנ"ש ולא קאמר למיכל ושמא היינו משום דאכילה אינה אלא לפי שעה עכ"ל. וכתב הר' שלמה ז"ל שמצטער פטור מכל אפי' מאכילה וכן דעת רוב הפוסקים וה"מ בשאר הימים אבל לילה הראשון שהכתוב קבעו חובה לעולם חייב וכן משמשי חולה אינן פטורין רק בעת שצריכין לו. האבל חייב בסוכה. חתן וכלה וכל השושבינין וכל בני החבורה פטורין כל ז' ימי המשתה וכן פסקו ר' נטרונאי גאון והריא"ף והריא"ג והראב"ד ז"ל. שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה בין ביום בין בלילה. הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבים בלילה ואם הם בדרך או במקום שאין שם יישוב פטורין אף בלילה דאין לו לעשות שם דירה הולכי דרכים בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום פי' שאם יש לו ללכת בדרך ויודע שיצטרך לאכול קודם שימצא סוכה אין צריך למנוע מפני זה לפי שהוא פטור ממנה והטעם משום תשבו כעין תדורו וכשם שהוא בביתו אינו נמנע מלילך לעסקיו בין ביום בין בלילה אף זה כן וכיון דהולכים ביום פטורין בלילה חייבין. יש לומר אותן שהולכים בכפרי' לתבוע מחובותם בחולו של מועד בחג צריכין לשוב לבתיהם בלילה לאכול בסוכה אם אין סוכה באותה העיר ואע"ג שיש לבעל הדין לחלוק המחמיר תבא עליו ברכה. שומרי העיר ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבין בלילה שומרי העיר בלילה פטורים מן הסוכה בלילה וחייבין ביום שומרי גגות ופרדסים פטורין בין ביום בין בלילה שאם יעשה סוכה השומר ידע הגנב שיש לו מקום קבוע ויגנוב ממקום אחר וכתב הר"פ ז"ל וזהו סמך לאותן העושין יינות בין הגוים שאין עושין סוכה בין ביום בין בלילה מפני שצריכין לעשות שימור ליין משום ניסוך עכ"ל.
